תרבות בסכנת הכחדה
כן, תרבות זו ממש המילה.
תרבות שאבות אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, הם חלק בלתי נפרד ממנה,
תרבות שיש בה יופי, חכמה וערכים יקרי ערך שאיבדנו כבר לפני שנים רבות.
אנשים מוכנים להשקיע הון ולנסוע למונגוליה או טיבט כדי לחוות את תרבות הרעייה הזאת. והנה זה נמצא לנו מתחת לאף - שעה וחצי מתל אביב. ובמקום לשמר את התרבות הזאת אנחנו מכחידים אותה בכל כוחנו.
כמה מוזר שדווקא בגלל הבעיות וההתנכלויות לרועים נחשפנו לעולם המופלא הזה של רועי הצאן. לאנשים שמחוברים לחלוטין לאדמה ולמחזור הטבע, וחיים כמו אבות אבותינו.
לנשל אותם מאדמתם, בשם איזה להט משיחי, ולמנוע מהם לרעות במקום בו הם רועים דורות על דורות, זה לרמוס רקמה טבעית ואנושית עדינה שהתפתחה במשך אלפי שנים.
ואנו, למרות המאמץ הגדול שאנו משקיעים, מרגישים ברי מזל שיצא לנו לטעום מאורח החיים הזה, שמבחינתנו, בני המערב, כבר אבד לפני שנים רבות.
